TOUR GUIDE IN THE HOLY LAND

David Steinberg

הנשים שבנו את ירושלים: הלנה הקדושה


השנייה בסדרת "הנשים המכוננות של ירושלים". היא הייתה בחורה רומית פשוטה, ממוצא יווני. נולדה בשנת 246 לספירה ונפטרה בסביבות 330. סיפורה הוא של עלייה מעוני לעושר, מנערה שפחה הפכה לקיסרית ולבסוף - לקדושה. חלקו הגדול של הסיפור מתרחש הרחק מכאן. הלנה מגיעה לארץ רק בערוב ימיה, כאישה זקנה, אך שני הבניינים המונומנטליים, שהיא יוזמת את בנייתם, כה חשובים, עד כי הם משפיעים ישירות על ההיסטוריה, ולא מעט בזכותם הארץ הופכת לארץ הקודש, לא רק בעבור היהודים, אלא גם עבור הנוצרים, ובאופן עקיף, ע"י מיסוד קדושת הארץ, גם עבור המוסלמים, המכירים בישוע כנביא.


שמה המלא: פלאוויה יוליה הלנה אוגוסטה. הלנה הייתה נערת אורווה, בחורה מאוד פשוטה, כאשר פגש אותה באקראי גנרל רומי בשם קונסטנטיוס כלורוס (החיוור) והתאהב בה. על אף שהייתה נחותה ממנו חברתית לקח אותה כאמתו ודבק בה ובבן שנולד להם – קונסטנטין. אולם קונסטנטיוס האב החל לטפס במעמדו והפך לקיסר, נאלץ להתגרש מהלנה ונישא לבת אחד משותפיו לשלטון. היא נותרה עם בנה בחצרו של הקיסר דיוקלטיאנוס. קונסטנטין הצעיר אהב אותה מאוד ונותר איתה בקשר, אם כי איננו יודעים עליה דבר לתקופה של 15 שנה. ייתכן שהייתה ממשפחה נוצרית וייתכן שאז התנצרה. כאשר גדל הנער, הצטרף קונסטנטין לצבאו של אביו באנגליה.


עם פרישתו של דיוקלטיאנוס ומות אביו ב-306 לספירה נבחר קונסטנטין לקיסר על ידי חיילי אביו והחל בדרכו, בראש צבאו, לתפוס את השלטון ברומא. אחרי כמה מאבקים ונצחונות צבאיים, הגיע בסופו של דבר לשלטון בשנת 312. בשנת 330 הוא בנה בירה חדשה לאימפריה על גדות הבוספורוס, בעיר ביזאנטיון, וקרא אותה על שמו, קונסטנטינופוליס, היא איסטנבול של ימינו.


הלנה הוזמנה ברוב כבוד לרומא, שם מינה אותה קונסטנטין ל"אוגוסטה", במעמד של קיסרית-אם. כשנה לאחר מכן, הפך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה, ככל הנראה, בהשפעת אימו. לבקשתה, הסמיך אותה לצאת למסע ארוך ומפרך (בספינה ועל גב פרדים) לסוריה ולארץ ישראל, כדי לגלות את מקורות הנצרות. המסע ארך כשנתיים, בין 326 עד 328 לספירה ולפי עדות ההיסטוריונים סוקרטס סקולסטיקוס ואוזביוס, היא חזרה לרומא כשהייתה בת שמונים.


אין לנו מושג כיצד נראתה הלנה, ואמנים רבים ניסו לתאר אותה. ניתן לזהות אותה ע"פ הצלב הגדול אותו היא מחזיקה תמיד – זכר למציאת הצלב האמיתי. פעמים רבות מציגים אותה באופן אידאלי, ולא תמיד ניכר הגיל המבוגר בו מצאה את הצלב. כאן, תמונה אידאלית של אמן הרנסאנס צ'ימה די קונליאנו משנת 1495. דמות ריאליסטית יותר של הלנה, של אלטובלו מלונה, בו ניכר גילה המתקדם. באיקונוגרפיה היוונית אורתודוקסית, הלנה מוצגת, בדרך כלל ביחד עם בנה, קונסטנטין משני צדי הצלב, שניהם בלבוש קיסרי. איקונין זה נמצא בירושלים, על קפלה קטנה ועתיקה על גג כנסיית הקבר, הקרויה על שמם: כנסיית הלנה וקונסטנטין.


מסעה של הלנה הקדושה אל ירושלים למציאת הצלב, של אלטובלו מלונה. היא מגיעה לבית בו מתקיימת הסעודה האחרונה של ישוע, המסמל את ירושלים.


הלנה הגיעה לארץ והחלה במחקריה. היא גילתה ארבעה אתרים מכוננים לנצרות בארץ הקודש ויזמה את הבנייה, בתמיכת הקיסר בנה, של ארבע הכנסיות הראשונות בארץ-ישראל. א. המיקום של מולד ישוע - כנסיית המולד. ב. קברו של ישוע - כנסיית הקבר הקדוש. ג. כנסיית חורשת הזיתים (כיום כנסיית 'פאטר נוסטר') על ראש הר הזיתים. ד. כנסיית אלוני ממרא בחברון. מהשתיים האחרונות נותרו רק חורבות מעטות, אך שתי הראשונות הפכו להיות מוקד העלייה לרגל הנוצרית, מוקד מסעות הצלב, ועילה למלחמות בין נוצרים ומוסלמים עד לעצם ימינו אלה, וגם... מקור הכנסה ראשון במעלה בתיירות לישראל ולפלסטין, בימים שלפני הקורונה, עם מיליוני הצליינים המגיעים לכאן מארבע כנפות תבל...


הסיפור אמנם חצי-אגדתי, ומתאר כיצד הלנה מצאה את קברו של ישוע, ממנו קם לתחייה. ע"פ הברית החדשה, ישוע נצלב בצהרי ששי, ובשל היותו יהודי, הזדרזו לקבור אותו לפני כניסת השבת בקבר ארעי במערה, במחצבה נטושה, שהייתה אז, ככל הנראה, מחוץ לחומות העיר. חיילים הוצבו לשמירה על המערה החתומה, אך בבוקר יום א', כאשר באו תלמידיו לחפשו – כבר לא היה בקבר, כי קם לתחייה.


ההיסטוריונים הרומיים גלסיוס מקיסריה וכן רופינוס מספרים, כי ע"פ עדויות יהודים שתחקרה ואפילו עינתה (כנראה שאין למצוא סיפור טוב בלי קורטוב אנטישמיות...) נאמר לה, כי גבעת הגולגותא, אותה גבעה בצורת גולגולת, עליה נצלב ישוע והמערה בה נקבר, נמצאים מתחת למקדש ונוס ויופיטר שבנה הקיסר אדריאנוס, לאחר ששיטח והרס סופית את ירושלים היהודית, בעת מרד בר כוכבא ב-132 לספירה.


הלנה הורתה להרוס את המקדש הרומי, ומתחתיו מצאה את שרידי מערת הקבר. בנוסף, מסופר שהשקיפה בעד חור באבן אל תוך מחצבה חשוכה ומוצפת מים והנה: שלושה צלבים. אלו של ישוע ושני הגנבים? היא ניסתה לבדוק זאת "מדעית"! הביאו לפניה אישה זקנה וגוססת, נתנו לה לגעת בשני הצלבים הראשונים ומאומה לא קרה. כשהגיעה לצלב שלישי, הרי זה נס, הזקנה החלימה! כך וידאה הלנה את מציאת הצלב שהפך לאוצר קדוש והוחזק בכנסיית הקבר.

צלב גדול הוא המאפיין את דמותה בנצרות. היא גם מצאה את כתר הקוצים, שלושת המסמרים בהם מוסמר ישוע אל הצלב וכן את כותנתו. הצלב נלקח בשבי ע"י הפרסים, בשנת 614, הוחזר בשנת 628 ע"י הביזנטים, נלקח ע"י הצלבנים ללכת לפניהם אל קרב קרני חטין ב1186, ושם נלקח ע"י צלאח א-דין ששם קץ לסיפור ושרף אותו.

שבבים מהצלב המקורי נמצאים עד היום בכנסיות רבות בעולם כולו (גם בכנסיית הקבר, ראו תמונה באלבום זה) עד כי כבר אבות הכנסייה לעגו לפולחן החפצים הזה. בשנת 348, העיר בביטול קירילוס מירושלים כי "כל הארץ מלאה בשרידים מצלבו של ישוע, על ידי אלה שבאמונה לוקחים חלקים ממנו."

כנסיית הקבר של היום כבר אינה אותה כנסייה שבנתה הלנה. היא נחרבה ונבנתה מחדש מספר פעמים מאז. הלנה הזקנה חזרה במסע הארוך הביתה, לרומא, שם נפטרה בשיבה טובה כשנתיים אחרי שובה. אולם לנצח תיזכר בירושלים כמי שבנתה בה את ההיכל החשוב ביותר לנצרות בכל העולם כולו.


על הכנסייה הנוכחית, שהיא אחד המקומות המופלאים ועוצרי הנשימה בארץ, נספר בפירוט רב יותר באחד הפרקים הבאים, שיעסוק אישה מדהימה נוספת, המלכה הצלבנית מליסנדה, שבנתה אותה באופן זהה יותר לזה שאני מכירים היום.

כנסיית המולד בבית לחם. אחת מארבע הכנסיות שבנתה הלנה בארץ הקודש. כאן מצאה הלנה את המערה, הדיר, בו נולד ישוע. הכנסייה כיום, אחרי תוספות שונות שנבנו עליה, כמעט 1700 שנה אחרי שנבנתה לראשונה על ידי הלנה. נקווה שבקרוב ישראלים יוכלו לשוב ולבקר בה.


כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. כך היא נראית כיום, עם שתי כיפותיה האפורות. היא ניזוקה ברעידות אדמה, הוחרבה כמה פעמים בידי אדם ובשריפות. ובציור- כך, ככל הנראה נראתה כנסיית הקבר בתקופת הלנה וקונסטנטין. חזית הכנסייה הגיעה לקארדו הרומי שחצה את העיר מצפון לדרום. כיום זהו התוואי של רחוב בית הבד, (שוק אלזיית) בעיר העתיקה. היא הייתה גדולה בהרבה מהכנסייה של ימינו, שנבנתה בתקופה הצלבנית, כשמונה מאות שנה אחרי הלנה.


כנסיית הקבר של הלנה וקונסטנטין מכיוון מערב. מימינה -הפורום הרומי. מעבר לכנסייה – הקארדו הראשי והקארדו המשני של רחוב הגיא (הטירופויון) . מאחוריו לכיוון מזרח – חורבות בית המקדש והר הזיתים. הנוצרים הרסו את המקדש האלילי שבנו הרומים על חורבות בית המקדש היהודי והניחו את הר הבית שומם וחרב. כך היה מצב העיר במאה הרביעית עד השביעית, אז הגיעו המוסלמים וגאלו את הר הבית משממונו.




דגם ירושלים הביזאנטית בחצר כנסיית פטרוס של קריאת התרנגול, בשיפולי הר ציון. דגם זה אמנם מציג את

ירושלים במאה ה-6 לספירה, אך כנסיית הקבר, כפי שבנו אותה הלנה וקונסטנטין, עדיין ניצבת במרכז הדגם סמוך לקארדו, הרחוב המרכזי החוצה את התמונה לאורכה. הוא יוצא משער שכם (שער העמוד, עד היום בערבית) במתווה זהה לעיר העתיקה של ימינו מתפצל לשניים: שמאלה אל רחוב הגיא, וישר, בתור הקארדו (רחוב שוק בית הבד, בימינו). רחוק יותר נמצאת כנסיית הניאה שבנה יוסטיניאנוס במאה ה-6 שחורבותיה כיום מדרום לחניון הרובע היהודי ומתחתיו...






והרי לכם סיפור ירושלמי מטורלל: מכנסיית הקבר בתקופת הלנה וקונסטנטין לא נותר כמעט דבר. היא נהרסה על ידי הפרסים ב-614 ושוב על ידי הח'ליף הפאטימי אל-חאכִּם בִּאמר אללה בשנת 1009. כזכור, חזית הכנסייה הגיעה לקארדו הרומי שחצה את העיר מצפון לדרום. כיום זהו התוואי של רחוב בית הבד, (שוק אלזיית) בעיר העתיקה. שריד אחד ויחיד נותר ממנה! משקוף הכניסה למבואת הכנסייה נותר. לא יאומן כי יסופר אך הוא נמצא בחדר האחורי, המחסן של מאפית 'זלטימו' שנסגרה לפני שנתיים. עד אז היה האופה הזעוף מסכים לאפשר כניסה תמורת 10 ₪ ! לי יצא לראות את המקום פעמיים והרי הצילומים. צוות טלוויזיה של הBBC צילם סרט דוקמנטרי במקום... הרי המשקוף וגם תוספות מהתקופה הצלבנית. (1150)


מציאת ה"צלב האמיתי"

סיפור מציאת הצלב האמיתי על ידי הלנה, זה שנותן לה את סמלה, הצלב של ישוע, היא מסורת נוצרית חשובה ומהווה מוקד פולחן של כמה מזרמי הנצרות, במיוחד הקתולים. המיתוס כה מפורסם עד כי ציירים רבים ציירו ופיארו אותו. אחת היצירות המרהיבות היא "אגדת הצלב האמיתי", סדרה של פרסקאות בכנסיית סן פרצ'סקו בעיר ארצו, טוסקנה. צייר הרנסאנס פיירו דלה פרנצ'סקה מבצע את העבודה בין 1452-66 ומתאר את כל אגדת הצלב, שתחילתה במות אדם הראשון, המלאכים אצך אברהם, ביקור מלכת שבא, הצליבה, קרב הנצחון של קונסטנטין על הגשר המילווי, מציאת הצלב על ידי הלנה, נפילתו בשבי הפרסים, תבוסתם בידי הקיסר הביזאנטי הרקליוס והחזרתו לירושלים בשנת 628 לספירה. הציורים מכסים את כל אזור האפסיס של הכנסיה. הפאנל המרכזי הוא זה המתאר את מציאת הצלבים ואת ריפוי האשה הזקנה.


את מצגת הפרסקאות המפורסמת השנייה של "אגדת הצלב האמיתי" מצייר הפלורנטיני אניולו גאדי בכנסיית הצלב הקדוש (סנטה קרוצ'ה) בפירנצה בסביבות 1380. גם הוא מספר את האגדה מזמנו של אדם הראשון ועד הראקליוס הביזנטי. בפאנל זה, מציאת הצלב וריפוי האשה הזקנה.


כנסיית הקבר

בתמונה הראשונה משמאל, כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. מבט מגולגולתא (סלע הצליבה) לכיוון הכניסה לאזור הקבר. ישירות מתחת, בין קבוצה של אנשים כורעים, נמצאת אבן המשיחה, בה על פי המסורת ישוע הונח אחרי הורדתו מהצלב, ובצעו בו את דיני טהרת המת היהודיים לפני קבורתו. בכנסייה של תקופת הלנה וקונסטנטין היה אזור זה חצר פנימית פתוחה. תמונה שנייה: פסל ברונזה של הלנה, עם סמלה, הצלב האמיתי, שנתרם בשנת 1865 ע"י מקסימיליאן מהבסבורג. קפלת מציאת הצלב, בכנסיית הקבר. המחצבה העתיקה בה מצאה הלנה את הצלב נמצאת במעמקי כנסיית הקבר, ויורדים אליה דרך הקפלה הארמנית על שם הלנה הקדושה. תמונה שלישית: המיקום המדוייק של הצלב על פי המסורת.


שריד הצלב האמיתי, בחדר האוצרות של כנסיית הקבר. על פי המסורת, שבב מהצלב המקורי נמצא בתיבה המקושטת בכסף. דמויות הלנה ובנה קונסטנטין שומרות על הצלב.


Excellence English.png

 

Licensed guide  מדריך מורשה

TripAdvisor 4.png
insta y.png