בזמנים אלו, יש אנשים המהססים לסייר בארץ. סבל רב סביבנו והבטחון התערער. חלקים של הארץ עדיין אינם בטוחים לחלוטין ולעיתים פשוט לא נעים לצאת ולבלות כאשר בני הערובה שלנו עדיין בשבי, כאשר משפחות החטופים סובלות כל כך, סבל של מפונים שנאלצו לנטוש בתיהם, ויש החשים גם חמלה בליבם עבור תושבי עזה, החפים מפשע, הסובלים מפגעי המלחמה. מאידך, יש צורך קצת להתרענן מהמועקה והעצבות, ולצאת אל המרחבים והנופים ואתרי התרבות לנשום קצת אוויר ולצבור כוחות. זו הזדמנות להעמיק ולהכיר את ההיסטוריה של הארץ, על מגוון תרבויותיה. עבור שוחרי השלום בינינו, לנסות ולהמשיך לבנות גשרים עם שותפינו-שכנינו בארץ הזו למען עתיד משותף טוב יותר. אולי זו התשובה לג'יהאדיסטים ולמשיחיסטים שכל עולמם סכסוך ושנאה, כי לא יצליחו להרוס את הרצון לחיים משותפים בין תושבי הארץ הזו.