top of page

ירושלים בכל מקום

Updated: Nov 5, 2020


כנסיית הקבר הקדוש, בירושלים היא אחד המקומות הקדושים לנצרות בעולם. לכן, הייתה הכנסייה שאותה מנסים לחקות, במקומות כה רבים בעולם. זוהי הכנסייה הבסיסית, המקורית. הכנסייה בתמונה היא אחת הדוגמאות לחיקוי של כנסיית הקבר בירושלים - כנסיית הקבר הקדוש ב...בולוניה, איטליה.


בדרך כלל אני כותב על אתרי הטיולים בארץ. עתה, לאור ההגבלות הנרחבות על נסיעות לחו"ל, הבה נעביר את הסגר במסע, מנטלי לפחות, למקומות בעולם הגדול.


יוחנן הקדוש האלוהי, ניו יורק NYC Saint John the Divine


הטיול לניו יורק, ב-2017, נועד לקצת מנוחה מהארץ, מהדרכות התיירים וכל השאר, כדי להתרענן בדברים אחרים. אולם לא הצלחתי להתאפק מלבקר בכמה כנסיות. מתוך סקרנות נכנסתי לקתדרלה הראשית של ניו יורק במנהטן, קתדרלת יוחנן הקדוש האלוהי, St John the Divine, כנסייה מרשימה בסגנון ניאו-גותי (נבנתה, ברובה, בתחילת המאה ה-20 ועדיין בלתי גמורה) אפיסקופלית (אנגליקנית) בשדרות אמסטרדם, לא רחוק מסנטרל פארק.

בעודנו נכנסים במעבר המרכזי בתָּוֶך-אוּלָם הכנסייה, אני מביט למטה על הרצפה ורואה סדרת מדליונים מרוצפים לתוכה: בית לחם, נצרת, כפר קנה, הירדן, כפר נחום, השומרון, הר תבור, בית ציידא ולבסוף - בת'אני. בת'אני, הלא-היא בית-עניא, העיירה בשיפולים המזרחיים של הר הזיתים בירושלים, המקום אליו מגיע ישוע בבואו לירושלים בשבוע האחרון לחייו. שם ישוע מקים מן המתים את לזרוס, הלא-הוא אלעזר, שעל שמו קרויה העיירה הפלסטינית של היום - אלעזריה. מרוב ניו יורק - הנה הייתי פתאום בארץ...


תחנות אלו הן רגעי המפתח בחיי ישוע, מרגע הולדתו ועד הגיעו לירושלים. פתאום הבנתי את התרגשותם של התיירים שלי מכל העולם כשהם שומעים את שמות המקומות הנזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, שחיו איתם ומסביבם. המקומות האלה מצויינים בכל כנסייה, בכל קריאה דתית. הבנתי שלא מעט ערים ברחבי העולם, במיוחד בעולם הקתולי, משחזרות את אתריה של ירושלים ברחובותיהן כדי לנהל בהן תהלוכות תפילה, כמו אלו של הוויה דולורוזה. בערים רבות קיים מבנה המתקרא "הבית של פילטוס", על שם המושל הרומי של ירושלים, כמקום תחילת תהלוכת הפסיון של ישוע.


תחנות הויה דולורוזה נמצאות על קירות כל כנסיה קתולית, כי הן מהוות חלק מפולחן, מחזור תפילות.

לאחר מכן, בכל ביקור בעיר באירופה או אמריקה, חיפשתי כנסייה המאזכרת את ירושלים או ארץ הקודש.

כנסיית הקבר היא הכנסייה החשובה בליבה של ירושלים, משאת נפשו של כל עולה רגל וכיום, גם של כל תייר. כדאי להכיר אותה קודם, אלו שאינם מכירים, ונבין מה מנסים לחקות ברחבי העולם.


כנסיית הקבר הקדוש ירושלים Basilica of the Holy Sepulcher Jerusalem

בכל פעם אני נדהם כי ישנם ישראלים שאינם יודעים דבר על הכנסייה הזו שניסו לחקותה במקומות כה רבים בעולם. רבים אינם יודעים היכן היא וחלק מאלו המגיעים אליה, אינם יודעים את משמעותה. למעוניינים, ראו את

כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. הרוטונדה


כנסיית טמפל בלונדון Temple Church, London


כבר בזמן שעמדה כנסיית הקבר על תלה בירושלים ה"חופשית" של הנוצרים, אחרי שיפוצה בימי הביניים, נבנתה בלב הסיטי של לונדון כנסייה על ידי האבירים הטמפלרים כחיקוי מודע ונקראה על שמם, כאבירי היכל שלמה. הכנסייה נחנכה בלונדון ב-1185, על ידי הרקליטוס, הפטריארך הלטיני של ירושלים, רק שנתיים לפני נפילתה של ממלכת ירושלים. הוא יצא ללונדון כדי לשכנע את ג'ון השני מלך אנגליה שיאות לקבל את כתר ממלכת ירושלים ושייצא למסע צלב נוסף כדי להציל את הממלכה המעורערת... המלך ג'ון סירב והממלכה אכן ניגפה בפני צלאח א-דין.


כנסייה זו שימשה לחתימת ה"מאגנה קארטה". כפי שידוע לנו מכנסיית הקבר, אצילים היו קבורים ברצפת הכנסיה. כך היה גם בירושלים, עד השריפה הגדולה של 1806. כנסיית הטמפל בלונדון נהרסה, ניזוקה ושופצה כמה פעמים מאז נבנתה, אולם עדיין ניתן לראות כמה קווי דמיון עם כנסיית הקבר בירושלים.


התמונות לפי הסדר (שמאל לימין, מלמעלה למטה) 1. הרוטונדה של כנסיית טמפל בלונדון. 3-2. הרוטונדה והכיפה. 5-4. מצבות האבירים הקבורים ברצפת הכנסייה. האם כך נראו אלו בכנסיית הקבר בירושלים שהועלמו אחרי השריפה של 1806? בכנסיה תבליטי אבן ציוריים רבים.

כתב היד המאוייר של המשורר צייר ויליאם בלייק

התמונה ניתנת להגדלה

העיר לונדון רואה עצמה כירושלים החדשה. אחד ההמנונים הלאומיים הבריטיים נקרא "ג'רוזלם" ונכתב ע"י המשורר ויליאם בלייק ב-1808 ומושר, בדרך כלל אחרי "אל נצור את המלכה", כהמנון לאומי נוסף, אף כי הינו המנון כנסייתי.

כאן, קהל אנגלי נלהב קם לשיר את "ג'רוזלם" בלהט, כמקובל בערב הנעילה של ה"פרומס".


הרי תרגום הבית האחרון:


"רוחי לא תחדל מלהלחם

ולא תנום חרבי בידי

עד נבנה את ירושלים

בארץ אנגליה הירוקה והנעימה."



יֶרוּזַלֶמקרק בעיר בְּרוּז', בלגיה. Jeruzalemkerk, Bruges, Belgique

הכנסיה נבנתה בעיר הבלגית ברוז' ב-1429על ידי משפחת אדורנס, משפחת סוחרים שהגיעה מג'נובה לברוז' והשתכנה בעיר. לאחר שחזרו ממסע עלייה לרגל לירושלים, בנו כנסייה פרטית כגל-עד למשפחה ותרומה לעיר. מרגישים את השראתה של הכנסייה הירושלמית אם כי כנסייה זו קטנה מאוד בהשוואה לכנסיית הקבר, אולם היא מכילה כמה אלמנטים מעניינים ביותר. יש שם שחזור של סלע הגולגותא עם שלושה צלבים מעליו! כאמור, סלע גולגולתא בכנסיית הקבר בירושלים מוסתר כיום כמעט לחלוטין על ידי מבנה קפלה דו-קומתית, המסייעת לקהל המאמינים להגיע בהמוניו לגעת בראש הסלע. הייתכן כי כך נראתה גולגותא בירושלים בימי הביניים?

התמונות לפי הסדר (שמאל לימין, מלמעלה למטה). 1. כנסיית ירושלים בברוז'. המגדל המרכזי הוא מתומן, ונסיון לאזכר את הרוטונדה של ירושלים. 3-2. שחזור אבן הגולגותא מירושלים עם שלושת הצלבים, גולגלות וסולמות. 4. המגדל המרכזי. 6-5. אולם הכניסה. כמו בירושלים, קברי המשפחה במרכז אולם הכניסה. 7. גונפלון, דגל תהלוכה של הכנסייה ככנסיית הקבר.


בנוסף, בשחזור הקבר הקדוש, קיים פסל של גופתו של ישוע! כיום קבר ישוע בירושלים ריק. האם כך היה גם בתקופה שנבנתה הכנסייה?

תמונה מדהימה של פסל ישוע בקברו.



כנסיית הדם הקדוש, בְּרוּז'

בעיר ברוז' נמצאת גם הבזיליקה של הדם הקדוש. בכניסה לכנסייה, מעל האפסיס, ציור מרהיב המציג את ירושלים (מימין) ובית לחם (משמאל). זוהי "ירושלים של מעלה". בכנסייה ישנו רליקט מקודש שעל שמו היא קרויה: שפופרת זכוכית, בה נמצאת פיסת בד הספוגה, כביכול בדמו של ישוע שניגר בעת צליבתו. על פי האגדה, יוסף הרמתי אסף גוש בוץ מתחת לצלב, סחט ממנו את הדם הקדוש שנשתמר והובא לברוז' אחרי מסעות הצלב. חזיתי בטקס בכנסיה, בו החזיק כוהן הדת את השפופרת וקהל גדול עמד בתור לנשקה.

טירת בּוּיוֹן, בלגיה Château de Bouillon

בדרום מזרח בלגיה, על גבול צרפת, ניצבת עיר יפה וציורית בעיקול נהר הסמואה. על סלע נישא בלב העיר, ניצבת טירה מרשימה. על חומותיה וצריחיה נישא הדגל הלבן עם הצלב האדום של ירושלים, עטור בארבעה צלבים קטנים. זהו מבצרו של גוטפריד מבויון, מנהיג מסע הצלב הראשון, כובש ירושלים בשנת 1099 וזה שנבחר למלכה הראשון, אם כי סירב לקבל על עצמו את הכתר. (לסיפור המלא, נא לראות בדף זה)


כיום, הטירה היא אתר תיירותי, עם הפעלות לילדים, מצגות בזים מאולפים, שיעורי קַשָּׁתוּת ומוזיאון על האביר המפורסם.


הביקור בארמון, שהוא מעין גל-עד לגוטפריד, מלא בסימנים ואזכורים לעיר הקודש: סמלי ירושלים, אבירים הלבושים כצלבנים ומצגת המתארת את מסע הצלב. אף כי גוטפריד מת כשנה לאחר הבחרו למלך בקרב ליד עכו ולא שב מירושלים, ניתן לחוש מעט באווירת הסמטאות של העיר העתיקה ברחבי המבצר. יש לציין כי עד למאה ה-12, הייתה הבנייה בצפון אירופה בעיקר מעץ. הצלבנים ששבו מארץ הקודש, למדו מהערבים והביזנטים טכניקות בנייה באבן, בהן השתמשו לבניית טירותיהם. ייתכן שבשל כך, אין זה מפליא כי טירה זו מזכירה את ירושלים.

כנסיית סן לורנצו במנטובה, איטליה San Lorenzo, Mantova

בלב העיר של משפחת אסטה-גונצגה, בפִּיאצָה דֶלֶה אֶרבֶּה, בין הארמון וכנסיית אנדריאס הקדוש, נמצאת כנסיית סאן לורנצו, שנבנתה כחיקוי לרוטונדה של כנסיית הקבר בירושלים. היא מצטרפת לשורה של כנסיות בשם זה לאורך המגף האיטלקי: במילאנו, פיזה, מנטובה ובולוניה.

שאלתי את לורנצו בונולדי, מורה דרך והיסטוריון במנטובה לפשר תופעה זו. הוא טען כי כנסיות אלו עמדו לאורך מסלול הצליינות לארץ הקודש והיוו מקומות היטהרות רוחנית והכנה לעולי הרגל, אך גם תחנות סופיות לאלו שלא צלחה דרכם והיו צריכים לעצור ולשוב על פעמיהם, שיהיה להם מקום בו יוכלו לשטוח את התחינות והתפילות שהכינו לקראת ההגעה לירושלים. לכן, טען, קיימות כנסיות כאלה לאורך המגף האיטלקי עד לערי הנמל, משם המשיכו הצליינים בדרך הים.

כנסיית סאן לורנצו במנטובה נבנתה כנראה כבר בסביבות 1083, עוד לפני כיבוש ירושלים בידי הצלבנים. היא דוגמה לבניה בסגנון הרומנסקי. לאחר שכמה נסיונות לחדשה נכשלו, הכנסייה הוצאה משימוש ועברה חילון כבר בשנת 1579. היא שמשה כמחסן, עד שהכיפה קרסה, ולאחר מכן השתכנו מסביבה יהודי העיר והיא היוותה כיכר פנימית בגטו היהודי. עם פינוי והריסת הגטו בשנת 1907, התגלו שרידי הרוטונדה מתחת לבניינים שנבנו עליה לאורך השנים. הכיפה שוחזרה והיא הוקדשה מחדש לפולחן קתולי.


כנסיית הקבר הקדוש בפיזה Santo Sepolchro, Pisa

כנסיית הקבר הקדוש בפיזה היא עוד העתק של הכנסייה בירושלים וקיימת כבר משנת 1113. בנוסף למבנה הדומה לכנסיית הקבר (יש הטוענים כי היא מזכירה יותר דווקא את כיפת הסלע בשל המבנה המתומן שלה) יש בה כמה וכמה אלמנטים המזכירים מאוד את ירושלים: טכניקת האבלק, של חילופי אבנים כהות ובהירות וכן פיתוחי אבן הנפוצים מאוד בארכיטקטורה הממלוכית הירושלמית. תבליטי האבן המזכירים את תבליט עץ החיים שקישט את הכניסה לכנסיית הקבר בירושלים ונמצא כיום במוזיאון רוקפלר.




מתחם שבע הכנסיות של סטפנוס הקדוש בבולוניה, איטליה Sette Chiese, Bologna

עיר שניסתה לשחזר במודע את ירושלים בתוכה וליצור העתק למקומות הקדושים היא העיר בולוניה שבאיטליה. במרכז העיר יש שבע כנסיות היוצרות יחדיו תמונה של ירושלים ואתריה הנוצריים. את הפרוייקט הגדול הזה יזם פֶּטרוֹניוס הקדוש, בישוף העיר, כבר במאה החמישית לספירה ואכן, ההעתק שבנה לכנסיית הקבר דומה למבנה הכנסייה הראשונה של הלנה וקונסטנטינוס בירושלים שנבנתה במאה הרביעית. בלב הרוטונדה, מתחת לכיפה הגדולה, ישנה אדיקולה דומה לזו בירושלים, אולם כאן היא מכילה את קברו של פֶּטרוֹניוס הקדוש. שאר הכנסיות מאזכרות את הר הזיתים ואתר הצליבה.


החצר בין הכנסיות נקראת חצרו של פילטוס, המאזכר את הליתוסטרוטוס, חצר האבן בו נשפט ישוע ואגן גדול במרכז מסמל את האגן בו רחץ פילטוס את ידיו מעוון הצליבה של ישוע. כל מרכז העיר הוא חלק מאותו שחזור של ירושלים, ובעבר היה בו רחוב בשם עמק יהושפט, על שם העמק בירושלים. סטפנוס הקדוש היה הפרוטומרטיר (הקדוש המעונה הראשון) ונסקל באבנים בירושלים אחרי מות ישוע.


נאמר על פטרוניוס הקדוש שניסה לבנות בעירו, בולוניה, את ירושלים מחדש, כדי לחסוך מהמאמינים את המסע המסוכן. כמובן, הוא ניסה לבנות קונספט של "ירושלים של מעלה", ירושלים רוחנית, החשובה יותר מירושלים הגשמית והקונקרטית.


סוף דבר

בתור מורה דרך המוביל נוצרים בשבילי ירושלים, אני עד להתפעמות ולהתרגשות שלהם כאשר הם שומעים את שמות האתרים המיסטיים ומבינים כי הגיעו אל האתר ה"אמיתי". לא אשכח תגובתה של נערה גרמניה צעירה וחילונית: כאשר הגענו קרוב לכנסיית גת-שמנים בנחל קדרון, הכרזתי: והנה הגענו לגתסמני (שם המקום באנגלית). "ואוו! הפטירה בפליאה, אני בגתסמני!" כאינה מאמינה. שיעורי דת רחוקים עלו בזכרונה, סיפור סבלו של ישוע לפני הצליבה והוצפה מהחוויה.

גם תיירים יהודים ומוסלמים נתקלים באתרי הקודש בהתפעמות. היהודים מתרגשים מול הכותל ודווקא המינימליזם שלו - רק כמה אבנים, מאפשר לנו לדמיין את ההיכל הגדול של שלמה והורדוס. הכותל מעורר התפעמות גם אצל נוצרים ומוסלמים. המוסלמים מתרגשים עד אין קץ ממסגד אל-אקצה וכיפת הסלע, כמקום אליו הגיע לפי האמונה הנביא מוחמד במסעו הלילי וממנו עלה אל הרקיע השביעי לקבל את התפילה.


בפרק הבא נעסוק בשיקוף דמותה של ירושלים וארץ הקודש באמנות המערב, ובתגובתם של התיירים על הפער בין הפנטזיה לארץ הקודש המציאותית.


מקווה שנהניתם מהמסע הזה.

286 views0 comments

Comments


bottom of page